כהשציעו לי להתנסות באתגר נהיגה פרו-דרייב ולכתוב על זה ל”אוטול’ה” לא הייתה מאושרת ממני.
מאת: יערה ונגר כתבת שטח 🙂
הגעתי לנסות את האתגר של רנו קליאו צ’אלנג’ ברכבים שהותאמו לנהיגת מרוצים, חוויה יוצאת דופן וזריקת אדרנלין נפלאה ובכלל הרפתקה. גם אם לא יצאתי נהגת מרוצים קיבלתי נסיון מיוחד שאקח איתי גם אל הנהיגה היומיומית שלי.
לפני שנתחיל באתגר אנחנו מקבלים כמובן אזהרות בטיחות, הסבר על שיטת הניקוד ועל הרכבים והשינויים שנעשו בהם לטובת האתגר.
הרכבים באתגר, רכבי רנו קליאו בעלי מנוע 1,200 טורבו ו120 כוחות סוס עם תיבת גיר רובטי ושישה הילוכים עברו שינויים מכניים על מנת לשפר את האחיזה בכביש ואת ההתנהגות בזמן הנהיגה.
בתחושת הנהיגה שלי הפניות חדות יותר ונראה הרכב מגיב מהר יותר לתנועה של ההגה מאשר הרכב שלי (טויוטה יאריס) שגם הוא במשפחת הרכבים הקטנים כמו הקליאו.
בשלב הראשון כל אחד נוהג שלושה סיבובים במסלול שלא נמדדים בזמן, בשלושת הסיבובים האלה מצטרף לכל נהג מאמן נהיגה מתקדמת מטעם פרודרייב שמייעץ כיצד לשפר ולזרז את המעבר במסלול. לאחר מכן יצא כל נהג לשלושה סיבובים נמדדים וינסה לעמוד בדרישות האתגר בצורה הטובה ביותר.
דגש מיוחד יש באתגר לנקודת העצירה, חשוב מאוד לעצור כשהגלגלים הקדמיים מקבילים לזוג קונוסים גדולים שמונחים על קו הסיום. לשם כך יש ללחוץ על דוושת הבלם בזמן הנכון, מעבר של קו הסיום או עצירה לפניו פוסלת את הסיבוב.
אמנם חשבתי שזה יהיה החלק הקשה ביותר אבל בשניים מתוך שלושת סיבובי הנסיון שלי אני דווקא מצליחה לעצור בזמן. כל סיבוב מתחיל ב100 נקודות, וכל שגיאה במסלול גוררת ירידה בניקוד. הירידה הגדולה ביותר נגרמת מהפלה של אחד מהקונוסים בצידי המסלול, לא פחות מ-40 נקודות עלול הנהג לאבד אם ידרוס אחד מהם. לסיום המסלול מוקצות 28 שניות וכל שנייה מעל ל28 השניות עולה2.5 נקודות. באתגר שלושה רכבים, המתחרים מחולקים לקבוצות ונבחנים מול מי שנהג באותו רכב כמותם. המסלול מתחיל כשהרכב עובר מול עין אלקטרונית על קו הזינוק ומסתיים כשהוא עובר מול העין שעל קו הסיום.
בסיבובי הנסיון שלי ישב לצידי ירון, הוא הציע לי להיצמד לקונוסים בצד החיצוני של סיבוב מהיר ובפרסות להסתכל על המשך הסיבוב, כלומר מחלון הצד ולא קדימה (עד כאן תזכורת משיעורי נהיגה) וזאת כדי לזהות את קו העצירה עבור הרכב ירון ממליץ להתייחס למקום שבו הדשבורד מתחבר עם השמשה כנקודה שבה ממוקמים הגלגלים הקדמיים. כדי להגיע למהירות הגבוהה ביותר מבלי להפיל קונוסים ירון מציע לי ללחוץ כמה שאפשר על דוושת הגז כל עוד לא נכנסתי לסיבוב ומשנכנסתי אליו ללחוץ על הברקס עד הסוף.
ברכבים בעלי גיר רובוטי (כמו בגיר אוטומטי) הנהיגה היא רק ברגל אחת, את הרגל השנייה ממליץ ירון להניח על המשטח שלצד הדוושות ולא לנסות להשתמש בה לנהיגה. שימוש בשתי הרגליים מפריע לשיווי המשקל של הנהג, אפילו בישיבה ובכלל לחיצה על דוושת הדלק ועל הברקס בו זמנית פשוט מנתקת את דוושת הדלק ולכן חסרת משמעות.
עוד בשלושת סיבובי הנסיון רמת האדרנלין שלי עולה ואם כבר מדברים על אתגר, הנהיגה אכן מאתגרת אותי. במסלול יש בסך הכל פנייה אחת חדה שמאלה ואחריה שתי פרסות, בין לבין אני מוצאת מעט מאוד שטח האצה כשהקווים הישרים העיקריים במסלול הם אחרי הזינוק ולקראת הסיום, שם כבר צריך לחשוב על העצירה שכאמור יש לתזמן היטב. אין ספק שהאדרנלין משפיע עליי, לכל סיבוב אני יוצאת עם תובנות חדשות ושאיפה לשפר ועדיין שני הסיבובים הנמדדים הראשונים לא מסתדרים לי.
בסיבוב הראשון אני נפסלת כשאני עוצרת מוקדם מדי, בשני אני מפילה קונוס, עכשיו נשאר לי רק סיבוב אחד לגאול את עצמי ולהביא כבוד לבלוג ששלח אותי ולנהגות בכלל.
אני מתרכזת, נושמת עמוק ויוצאת לדרך. הסיבוב עובר חלק, גם אם לא מהר ואני מצליחה גם לעצור במקום הנכון. בסך הכל, מתגלה מאוחר יותר שאני במקום השישי בקבוצה שלי, איזשהו כבוד בכל זאת הבאתי, אני לא אחרונה. אל חשש, הכבוד לנהגות עוד נשמר (גם אם לא בהכרח לנהגת הספציפית הזאת) הרחק מעליי, במקום הרביעי מתברגת האישה היחידה חוץ ממני שהשתתפה באתגר קליאו צ’אלאנג’ באותו ערב.
אם כבר מדברים על נהגות, הרוב המוחלט של המתחרים הם חיילים משוחררים ומעט גברים מבוגרים יותר. בשיחה עם ירון, מאמן הנהיגה של פרודרייב מתגלה שאמנם רוב המתחרים הם גברים בגילאים האלה אבל הנשים המעטות שמגיעות מצליחות דווקא לא רע. ירון מניח שנשים פשוט חושבות שהאתגר לא בשבילן גם אם אין לכך סיבה אמיתית. אחת הדוגמאות להצלחה של נשים באתגר קליאו צ’אלאנג’ היא טל, שהגיעה להתחרות, גילתה יכולת ואפילו הגיעה לחצי הגמר אך במקום לסיים את האתגר היא פנתה לקורס מאמני נהיגה מתקדמת. הקורס, כך נשמע מדבריה, היה עבורה המשך ישיר של החוויה המרגשת של האתגר.
בסך הכל זו הייתה חוויה ייחודית ומרגשת. הייתי ממליצה לנסות את האתגר של קליאו צ’אלאנג’, גם אם אתן (או אתם) אינכן חובבות (או שאינכם חובבים) סיכונים. הריגוש באתגר הזה מגיע בעיקר מהאתגר עצמו והרבה פחות מתחושת הסכנה. המסלול, לפחות בשלב הראשון, קצר מאוד ובכל זאת ניכר שניתן ללמוד בוא הרבה על נהיגה בכלל ועל נהיגת מרוצים בפרט בעיקר בגלל המקצועיות והידע של מאמני הנהיגה המתקדמת של פרודרייב. הסיכוי להתהפך נמוך וכל רכב עובר את המסלול לבד מבלי להתמודד עם רכבים אחרים בקרבתו. אם תבואו גם עם כשרון מחכה לכם (או לכן) פרס שווה בסוף האתגר של קליאו צ’אלאנג’ בצורת לא אחר מאשר רכב רנו קליאו חדש. אמנם ללא השיפורים המרשימים שירון מדווח עליהם אבל גם כזה שלא פרקו אותו בנהיגת מרוצים.
טל מפרודרייב מספרת איך הפכה למאמנת נהיגה
