נהגת

נהגת חדשה? סיפור מעורר השראה שחובה לקרוא

שירה, בת 29 עברה 6 טסטים עד שקיבלה רשיון,  והיום היא נהגת מעולה ויש לה כמה עצות בשבילך.  לקרוא ולקבל השראה!

לקח לי כמה שנים טובות לאזור אומץ ולהתחיל ללמוד. מאד פחדתי להתחיל ללמוד חששתי שנהיגה זה דבר מסוכן וזה מסכן אותי ואחרים רק כשהבנתי כמה זה יהיה מועיל ושימושי הכרחתי את עצמי להתחיל ללמוד נהיגה.

תקופת הטסטים היתה לי מאד קשה נפשית. נכשלתי שוב ושוב כי הייתי לחוצה וככל שהזמן עבר הלחץ גדל. הטסטרים גם עשו אוירה לא נעימה ומתוחה וזה לא תרם.
גם נהגי עם ישראל עזר לי להיכשל, ניסו לעקוף אותי בכיכר קטנה (משהו שעד היום טרם קרה לי שוב) איפשרו לי לכאורה לעבור נתיב ואז האיצו וכו’.
עד היום כנהגת כשאני רואה רכב בטסט אני ממש נזהרת בנהיגה שלי כדי לא להטעות ולהכשיל.
תקופת הטסטים זכורה לי כתקופה של עליות וירידות. הכשלונות ייאשו אותי מאד. כל הטסטים שלי היו ארוכים וכללו חניות גם כשכבר היה ברור לטסטר שהוא מכשיל אותי.
בטסט החמישי מרוב לחץ לא עצרתי בתמרור עצור שנמצא מחוץ למשרד הרישוי שאני מכירה אותו בעל פה ואז גם רציתי להפסיק עם הטסטים ולוותר.
מורת הנהיגה התותחית שלי שכנעה אותי לא לוותר ושאני אעבור בסוף ובלי העידוד שלה סיכוי גבוה שהייתי מוותרת בזמנו.
הטסטר השישי היה מקסים עשה לי טסט קצר וכל הדרך ניסה להרגיע אותי.

לא הייתי מוותרת על אף טסט
במבט לאחור כמה שהתקופה הזו היתה קשה נפשית והמחיר הכספי גם היה מאד גבוה לא הייתי מוותרת על אף טסט שנכשלתי בו. התקופה הזו עשתה אותי נהגת הרבה יותר טובה וזהירה כל הכשלונות למדו אותי להסתכל הרבה יותר במראות למשל, לסמוך על עצמי ולא על הנהגים האחרים שעושים הרבה טעויות ושטויות וכל הזמן לשים לב מה קורה סביבי.
התקופה הזו גם חישלה אותי בהתמודדות עם אכזבה וכשלון ולימדה אותי להתמיד ולא לוותר. אני חושבת שאני נהגת מצוינת ואין שום משמעות למספר הטסט שעברתי בו.

חשוב לי שמי שנמצאת באמצע תהליך מייאש כזה תדע שבסוף כולם עוברים ושהתקופה הזו מחשלת ועושה ממך נהגת הרבה יותר טובה וזהירה ובסופו של דבר מה שחשוב זו הפרקטיקה והנהיגה בחיים האמיתיים. ראיתי הרבה תגובות בפייסבוק לפוסטים של אנשים שמיואשים מרוב כשלונות בטסט ואנשים פשוט אמרו להם שזה אומר שהם לא נהגים טובים ושיוותרו וזה קומם אותי.

אחרי הטסט
אחרי שעברתי טסט קניתי רכב ובמשך שנה כמעט לא נהגתי בו גם בגלל חששות וחוסר בטחון בנהיגה שלי. בסוף התחלתי לנהוג בו בצורה יומיומית.
הטיפ שלי למי שחווה משהו דומה זה פשוט לא לחשוב יותר מידי. להיכנס לרכב ולנהוג כל פעם למרחק גדול יותר ולא לחשוב לפני כן ולדמיין מה עלול לקרות חלילה. להכניס לראש שלנהוג זו פעולה יומיומית שכמעט כולם עושים ושמה שמוטל עלינו זה להיות זהירים אבל כל השאר לא בידינו. אני מאמינה שאם משהו צריך לקרות לך חלילה הוא יקרה בכל מקרה גם אם תימנע מלנהוג.

הנהיגה בפעם הראשונה
בפעם הראשונה שנהגתי כמובן שהייתי מאד מאד לחוצה. המחשבה שאין מורה לידי עם בלמים משלו שיפקח עלי הלחיצה אבל זה עובר. במקרה שלי נסעתי כמה פעמים עם מלווה בתקוה שהייתי צריכה מלווה אבל המלווה שלי היה כל כך מלחיץ שהבנתי שזה לא תורם לי אז חיכיתי שתקופת המלווה תסתיים וכמעט לא נהגתי אז, אז זה עוד טיפ לבחור מלווה רגוע ובתבונה.

עוד טיפ, אחרי שעוברים טסט תנהגו בצורה קבועה אחרת הפחדים חוזרים. אני למשל קניתי רכב ממש מהר כי ידעתי שבקושי יתנו לי להשתמש ברכב המשפחתי וחששתי שאם לא אנהג הרבה זמן אאבד את הבטחון.

טיפ חשוב לגבי שיעורי הנהיגה
כשלמדתי נהיגה חשבתי לתומי שעושים 28 שיעורים בדיוק ומיד טסט ועוברים. לא צפיתי את זה שאצטרך המון שעורים אז עשיתי מההתחלה שיעורים כפולים או שיעור וחצי כל פעם כדי להגיע מהר ל-28 אבל בגלל שלא הייתי בשלה סתם נשרפו לי השיעורים וההתקדמות שלי היתה איטית אז אני ממליצה לעשות שיעורים בודדים בהתחלה ובצורה שמותאמת לקצב של הלומד ולא להאיץ את זה. חבל על הכסף.
רק כשמתחילים לנהוג ממש, בשלב מתקדם של השעורים כדאי לשקול שיעור וחצי או שעורים כפולים. חשוב לבחור מורה טוב שמאמין בך ולא מלחיץ ולא לפחד להחליף מורה אם לא מתאים. הכי חשוב לא להקשיב לקולות מסביב שרוצים שתוותר ומחלישים אותך.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן