שיחה עם אלמנה במוסך

 

לפני מספר חודשים, כשרעיון האתר היה בתכנון, הלכתי למוסך למלא גז למזגן. סיפרתי למוסכניק שאני חושבת להקים בלוג ואולי גם הדרכות ביוטיוב וסדנאות, הוא הגיב בזלזול "זה לא משתלם".

הייתה במוסך אישה נחמדה שהצטרפה לשיחה, ואמרה שהיא תמיד מגיעה למוסך כי היא סומכת רק עליו. הסברתי לה יותר בהרחבה על הרעיון והיא מאד התרשמה, ואז אמרתי בערך את המשפט הבא "לא לכולן יש גבר שיכול לעזור…"

היא התחילה לבכות, היא אלמנה לאחר 30 שנות נישואין, ופתאום כשבעלה נפטר היא לא מצליחה להתמודד עם ביורוקרטיה, הרכב והחיים. תמיד היא כל כך הסתמכה ונשענה עליו, עכשיו שהוא איננו היא פשוט קורסת.

נכון, אני מאחלת לכולן שיהיו חיים מקסימים וזוגיות מדהימה, אבל חשוב להפנים שבחיים יש דברים לא צפויים. מלבד זאת אישה שיודעת להסתדר גם לבד אם צריך, מרגישה חזקה, תעמוד יותר על שלה כשצריך, תפרגן לעצמה, היא תתחיל להרגיש שהיא יישות עצמאית. כזאת אישה אני רוצה להיות, וכזאת אישה אני רוצה שהבת שלי תגדל.

אני רוצה להיות אישה שאם יש תקלה בבית או ברכב אני מנסה לפתור אותה. אני רוצה להיות אישה שלא חושבת שחלוקת התפקידים העתיקה והפטריאכלית עדיין צריכה להשאר. אני רוצה להסתדר לבד ולא רוצה להיות תלותית.

הנה ציטוט מתוך כתבה שאהבתי מאד:

"כשאנחנו משתפים פעולה עם חלוקות התפקידים הללו, אנחנו מוותרים על חלק מהעצמאות שלנו, ובעיקר על יכולת הבחירה שלנו. אם נשים ירשו לעצמן להתנסות בניהול כספים או בתיקון מכשירי חשמל, חלקן יגלו שהן דווקא טובות בזה. יש גברים שהיו יכולים להיות מצוינים בקניית בגדים לילדים או בעיצוב הבית – לו רק היו מפסיקים לשמר את האמונה שהם לא מבינים בזה. כל עוד הטקסים יוצרים הבדל חברתי בין גברים ונשים, הבחירה מוכתבת מלמעלה, ולא מבוססת על היכולות האישיות שלנו."

אני חושבת ש"אוטול'ה" הוא לא רק לדעת מושגים טכנים, אלא הרבה יותר מעבר. זה להרגיש שאני כבר לא נזקקת לטובות, שאני יכולה להתנהל לבד ושלא יכולים לעבוד עלי.

וזו תחושה מדהימה שאני מקווה שכולכן מרגישות אותה מידי פעם… כי תכלס אין על זה בעולם!

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן