מלחמת הכבישים: מי מעורב יותר בתאונות דרכים

תרבות הנהיגה שלנו נגזרת מגילנו, אופיינו וכן, גם המין שלנו. אז מי מעורבים בהכי הרבה תאונות דרכים? ספוילר: גברים

מאת שולי הלוי.
בחודש יוני השנה הכריז משרד התחבורה על תכנית חדשה לצמצום הקטל בכבישים, בעלת תקציב נאה של כארבעה מיליארד שקל. התוכנית, שלמעשה מאגדת פרויקטי שיפור בטיחות קיימים או מתוקצבים, נועדה להציב מענה לגידול המתמשך במספר ההרוגים בדרכים בחמש השנים האחרונות: מ-290 הרוגים בשנת 2012 ל-372 בשנה שעברה, מתוכם 27 ילדים. מאז תחילת השנה ועד יולי נהרגו כבר 194 בני אדם בכבישי ישראל.

אבל לא רק תאונות דרכים עם הרוגים או פצועים מככבות בסטטיסטיקה: בשנה שעברה עמד מספר התאונות הכולל על 11,712 ומרבית עברייני התנועה היו בגילאי 34-53. אי ציות לרמזור ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל היו בין הגורמים המובילים לתאונות ב-2016, כשרובן התרחשו בתחום העירוני. כאלף מהתאונות נגרמו בעקבות אי שמירה על רווח בין שני כלי רכב ונהיגה במהירות מופרזת גרמה ללא פחות מ-835 תאונות.

בשנת 2017 כבר קצת קשה להאשים את המכונית לבדה בתאונה, וכבר שנים שכל רכב חדש שיוצא לשוק זוכה למבחני ריסוק ודירוג בטיחות המתבסס על המבחן והאביזרים שבתוכו. צפצופים מחרידים שמתריעים על כלי רכב שנמצא קרוב מדי לפגוש (או כל חלק אחר); כריות אוויר שמתנפחות בשעת הצורך מכל פינה במכונית; כמו גם חגורות ומושבי בטיחות המיועדים לילדים. אז מי עוד נותר?

הגורם האנושי
הסיבה המובילה לכמעט כל תאונות הדרכים היא בני האדם, וכפי שאין אקדח יורה מעצמו כך גם ברוב המקרים של כלי רכב, מסוכנים ככל שיהיו. בואו נחזור שניה לסיבות המובילות לתאונות דרכים בשנה שעברה: אי ציות לרמזור ואי מתן זכות קדימה – ברור שהאחריות לתאונות הללו, למעט במקרים בהם התשתיות לא היו תקינות, מוטלת על נהג הרכב.

בניסיון למזער את מספר התאונות ולהעלות נהגים זהירים יותר על הכביש, נקבע למשל שנהגים חדשים יקבלו ״רשיון על תנאי״ למשך שנתיים ויוכלו לנהוג תחת מגבלות שונות. צעדי מנע אלו, חשובים ומשמעותיים ככל שיהיו, לא משנים את העובדה הבלתי ניתנת לערעור, לפחות עד שמכוניות אוטונומיות ישלטו בכבישים, שאת ההגה אוחזים בני אדם ובני אדם עושים טעויות – נהיגה בעייפות או בחוסר תשומת לב, נהיגה מעל למהירות המותרת, חוסר סבלנות, אי ציות לחוקי התנועה, מעבר בין נתיבים, אי הקפדה על חגורת בטיחות וגם צריכת אלכוהול וסמים ונהיגה תחת השפעתם, אלו רק חלק מהסיבות הנפוצות ביותר לתאונות דרכים בישראל.

אנחנו פשוט יותר אחראיות 🙂
הדרייב הנשי
יש בני אדם ויש בנות חווה וההבדלים ביניהם, בכל הנוגע להתנהגות על הכביש ומעורבות בתאונות, אדירים. בלמעלה מ-9,600 תאונות דרכים בשנה שעברה היו מעורבים גברים, ו-900 מתוכם הוגדרו קשות ומעלה. על פי נתונים שפרסמה משטרת התנועה עולה עוד כי בנות חווה היו אחראיות לפחות מ-50 תאונות קטלניות. רק שתי נשים, 4% בלבד, נהרגו כשישבו מאחורי ההגה.

ואלו רבותיי (וגבירותיי) חדשות ישנות וכבר די הרבה שנים שברור לכולם (או לפחות לכולן) שנשים נוהגות יותר בזהירות מגברים. מקור האגרסיביות שאנחנו מייחסים לאווירה בכבישי הארץ מגיעה בעיקר מנהגים, ועל הנשים הוטל גם תפקיד ה״גורם הממתן״ הפעיל על גברים, כמו גם כמלוות של נהגים צעירים: ״זאת באמצעות העצמת תפקידן כמתנגדות פעילות לנהיגה מסוכנת ובפרט – מהירות מופרזת המהווה את הגורם השכיח ביותר לתאונות דרכים״, כך על פי עו״ד אוריאל גולדברג המתמחה בתעבורה ופלילים. ותראו, יש על זה אפילו ערך שלם בוויקפדיה.

“אתה לא יכול להגיע לעיר באמבטיה”
העובדה שישנם הבדלים משמעותיים כל כך בדפוסי הנהיגה של נשים, עד כדי כתיבת ערך שלם על כך בויקיפדיה (שלאחרונה חטפה קצת אש על הדרת נשים) שווה התייחסות, גם אם על קצה המזלג. המכוניות הומצאו בסוף המאה ה-19 וכבר בראשית המאה ה-20 זכו לפופולריות גם בקרב נשים. ״אתה לא יכול להגיע לעיר באמבטיה״, השיבה אישה אמריקאית אחת ב-1920 כשנשאלה מדוע לא החליפה את הצנרת הביתית ובחרה במקום זה לקנות מכונית. בעיר ובכפר – נשים גילו את יתרונות הניידות והיעדר התלות בבני זוגם וכבר ב-1927 התחילו להתאים את עיצוב המכונית לנשים.

תיאוריות פמיניסטיות יטענו, שהדרישה החברתית של גברים מנשים היא להיות פסיביות, לא תחרותיות, לא כעוסות, נמנעות מסיכונים ובסופו של דבר – תלותיות. ההבניה החברתית הזו היא בין הגורמים שהניבו את הנהיגה המודעת המיוחסת לנשים, לפיה שמירה על ערך החיים היא במקום הראשון ואילו גברים ייטלו סיכונים ביתר קלות. נשים אולי נוהגות יותר לאט (אולי), אך הנתונים מראים כי גם יש פחות סיכוי שינסו לבצע עקיפה במקום מסוכן ויותר סביר שיתנו זכות קדימה להולכי רגל. הוכחות לתיאוריות אלו ניתן למצוא בנתוני המשטרה דאשתקד, לפיהם כאמור שתי נשים בלבד נהרגו בתאונות דרכים בעת שישבו מאחורי ההגה.

אז איך מפסיקים את מלחמת הכבישים?
עד שהמין הנשי ישלוט בעולם, או לכל הפחות תרבות הנהיגה שלהן תשלוט בכבישים, חשוב לזכור שתאונות דרכים הן עדיין אפשרות יום יומית, גם אם האשם הוא לא בכם או בכן. אל תצאו מהבית בלי רישיון בתוקף והקפידו להחזיק באוטו את מסמכי ביטוח הרכב והביטוח המקיף. הראשון קבוע בחוק ומכסה נזקי גוף לנהג הרגב והנוסעים והשני מכסה גם נזקים שעלולים להיגרם לרכב וכולל בתוכו גם שירותי גרירה ואף רכב חלופי במקרים מסוימים.

בטווח הארוך פרויקטים עם כותרות מרשימות של ״העצמה נשית״ אולי יסייעו להפוך את נהגי העתיד לזהירים יותר, אך כך גם הרחבת האכיפה – ובעיקר של עבירות שכיחות כמו אי מתן זכות קדימה להולכי רגל ושיפור תשתיות. תכנית ״הדרייב האישי״ של עמותת אור ירוק הפועל בבתי ספר תיכוניים ובסיסי צה״ל, מיועדת לנערות וכולל ׳כלים לחיזוק הדימוי העצמי׳, שבתורם יסייעו בחיזוק הביטחון האישי והמעמד החברתי. נשים שירגישו חזקות יותר לא יסכימו לשתף פעולה או לעודד נהיגה לא אחראית, וינהיגו שינוי בקרב נהגים ונוסעים כאחד.